"מה??!! זוגיות זה כמו ספונג'ה?"

הם נכנסו כמעט בלי אנרגיה עם מבט כבוי בעיניים:

"הגענו לסף, זהו!! אין טעם יותר לקשר הזה!

לא טוב לי. משעמם לי. הכל רדוד.

הילדים כבר גדלו, מה יש לי להישאר איתו?!" ספק שאלה ספק קבעה.

גם הוא הינהן ואמר: " אנחנו יושבים כל ערב בבית בקושי מחליפים חצי מילה, אין לנו שום נושאי שיחה, אפילו אין לנו על מה לריב, פשוט פיהוק אחד מתמשך"

הרגשתי מאוד חזק על מה הם מדברים.

הריק שהם תיארו היה מוחשי ונוכח בחדר וגם בתוכי.

הם איבדו את נקודת העונג בזוגיות ולנקודה הזו יש השפעה מיידית למוטיבציה להשאר יחד.

כח הרצון הוא כח החיים. הוא הכח המניע לפעולה. הוא ה"נתנה תוקף".

כאשר אדם יוצא לפעולה ללא כוח רצון, ישנה סבירות גבוהה שהוא ייחלש באמצע כי הוא פשוט הכריח את המציאות בלי שום התבוננות בכלל אם הנפש שלו מוכנה לכך.

כל תהליך צריך להתחיל ברצון.

לכן אנשים שהתחתנו ללא רצון, סביר להניח שהקשר לא יחזיק מעמד.

"אני מבינה שאיבדתם את הרצון להיות זו עם זה מסיבה אחת: כוח התענוג שלכם נפגע.

זה טבעי. כשאין תענוג, אז אין רצון.

כולנו מחפשים עונג, זה הכוח שמניע את החיים.

אז מה קורה שאין תענוג? איך אפשר למצוא כח להמשיך את הקשר?

האם אתם יכולים לחשוב על מציאות שבה יש אנשים שלא מתענגים לעשות דבר מסויים, אבל בכל זאת עושים אותו?"

ענה הראל:

"בטח. לנקות את הבית. אני לא סובל את זה, אבל אחר כך, כשהבית נקי ונעים, כיף לי, אני נהנה להסתובב יחף על הרצפה הנקייה"

"בדיוק! פה נכנס הדבר המשמעותי ביותר.

הכח הפנימי ביותר בנפש נקרא: כח האמונה".

"רגע, לא הבנתי! אז זוגיות זה כמו לעשות ספונג'ה? אין ברירה אז נסבול? ממש מעודד" אמרה בציניות נעמה.

"חס וחלילה.

הקב"ה לא רוצה שתסבלו, הקב"ה כל רצונו זה להיטיב , הוא רוצה שתרצו שיהיו לכם חיי זוגיות מאושרים שתרצו חיים מלאי עונג.

אסביר טוב יותר על כח האמונה ועל איך אפשר למצוא אותו בקשר שלכם.

כח האמונה - זה הכח שמניע את כל כוחות הנפש, זו הנקודה הפנימית ביותר בנפש האדם.

אדם הולך תמיד אחרי האמונות שלו ובשביל להגיע לדרך נכונה, חייבים לחזק את האמונה בדרך.

לדוגמא:

אם אני מאמינה שהשליחות שלי זה להיות מטפלת זוגית ולכן עליי להירשם לתואר שני, אחר כך ללמוד עוד 4 שנים לימודי הכשרה, אז אני אהיה מוכנה להקריב כרגע את התענוג שלי.

אני אסע עד ירושלים, אחזור עייפה הביתה ואוציא הרבה כסף על הלימודים.

אני בוחרת להקריב כרגע את כל התענוג שלי, למען האמונה שבסוף התהליך יצא לי מזה עונג.

אני יושבת ומדמיינת איך תראה הקליניקה שלי, איך אעזור לאנשים וכך אני מחזקת את האמונה שיהיה לי בעתיד עונג ממשי.

כי ללמוד כל כך הרבה ולהשקיע זמן וכסף - זה לא ממש תענוג ואם זה היה תלוי רק בזה, אז הרצון מצד עצמו לא היה מתעורר.

לכן הדרך היחידה לעורר אותו היא ע"י חיזוק האמונה"

"אני אגיד לך את האמת? אני מזמן הרמתי ידיים. אני לא מאמינה כבר בהראל.

כמה פעמים הוא הבטיח לי שהוא ישתנה, שהוא יפסיק להתנהג ככה?" התפרצה מיואשת

"נעמה, אפשר  שאלה?  עזבי רגע את הזוגיות שלכם. איך הראל עם אנשים אחרים? בחברה, בעבודה?"

שאלתי

"הראל? כולם מתים עליו, גם בעבודה, גם החברים, הוא אוהב גם לעזור לכולם. רק איתי הוא על הפנים..."

אמרה

"כבר יש לך סיבה ענקית להיות אופטימית.

זה מעיד על כך שיש בו הרבה טוב והוא רק צריך לעשות עבודת התכוננות אלייך.

אולי הגעתם למקום רע, אבל זה מחוסר ידע והבנה איך להיות בתוך הזוגיות.

ברגע שתחזקו את הידע הזה אחד כלפי השני אז תרצו להיות יחד, כי גם אם אין כרגע תענוג, האמונה תחזיק אתכם עד שיצמח תענוג בעבודה משותפת בעזרת השם.

תנסו להיזכר בשנים הראשונות שהיו נפלאות ובכל מיני חלקים טובים שהיו לכם במהלך הקשר.מתוך זה את יכולה להתחיל להאמין שהוא יכול לעשות לך טוב.

אם אין לך אמונה שהראל יכול לגרום לך אושר ואיתו את רואה את חייך, אז לא משנה מה הוא יעשה בשבילך, זה ייתפס אצלך כדבר שלילי.

אם תבחרו להאמין שזה שאתם ביחד זה כי הוא מתאים לך ואת לו, שהקב"ה זיווג ביניכם, זה יתן לכם הרבה כוח להתמודד עם הקשיים.

זו הנקודה הפנימית: האמונה היא שמחזיקה את הזוגיות.