"זה בלתי נסבל , היא כל פעם מורידה אותי, כל פעם.
אני מגיע עם איזה רעיון גאוני, עם הברקה, כולי מלא אורות והיא פשוט שופכת מים ומכבה את הלהבות.
אולי אני צריך אשה אחרת? אולי טליה היא טעות והייתי צריך להתחתן עם מישהי יותר מפרגנת? אני רוצה להפיץ את החסדים שלי ואני צריך אישה אחרת, אישה כמו הנשים של הרבנים הגדולים.
הן תומכות בהם ונותנות להם את כל הכח והמרחב שהם זקוקים לו" התלונן עמית"
אתה בעצם מרגיש שטליה מכבה אותך ומונעת ממך להתקדם מקצועית ורוחנית?" שאלתי
"אני לא רק מרגיש, אני יודע את זה, זו עובדה!!! אני רואה לאן החברים שלי כבר הגיעו, הם לא פחות מוכשרים ממני ולי יש אפילו יותר מוטיבציה מהם.
הבעיה שרק אני קבלתי אשה ששמה לי ברקסים כל הזמן" סיפר עמית בעצב וכמעט בכה.
"תראה עמית, אני חושבת שאשתך מזהה תנועות נפש בעייתיות מאוד אצלך.
היא מזהה שכל האורות הגדולים האלה שאתה מביא, באים מתוך מקום של גאווה, מתוך מקום לא מתוקן.
מקום שלא רק שלא יקח את כל הבית למקום רוחני גבוה יותר, אלא עלול להביא אותך ואת הבית שלך לריסוק" ניסיתי להתחיל להסביר לו מתוך ההכרות שלי איתם.
"לא הבנתי, איך היא מזהה את זה? אולי היא דווקא טועה?" שאל עמית
"אנסה להסביר לך איך הנפש עובדת: יש בנפש טרמוסטט אוטומטי שמזהה מתי האורות הגדולים האלה שבנפש, יותר מדי חזקים ואז מיד הוא שולח כוחות נגדיים שיאזנו את המצב.
התנועה הזאת של עליה וירידה בנפש נקרא בחסידות: רצוא (עלייה, התלהבות) ושוב (ירידה, דיכוי) הטרמוסטט הזה מפעיל כח נגדי, על מנת שלא נגיע למקומות גבוהים מדי שיפגעו במערכת הנפשית שלנו.
לדוגמא: אתה עכשיו גילית אפשרות להשקעה בעסק.
כל כוחות הנפש שלך מכוונים להשקעה הזאת, אתה מרוכז ומתעסק רק בזה, כולך מלא באורות.
אתה שוכח מאשתך, שוכח מהילדים, שוכח לאכול ולא זוכר איך קוראים לך כי אתה מכוונן בלי פרופורציה בריכוז בעסק הזה.
המקום הזה לא מתוקן, הוא פוגע בשאר המערכות שיש לך. אשתך, מזהה שהטרמוסטט שלך לא פועל ולכן היא בעצמה מורידה לך את האורות כי הם פוגעים בה, במשפחה ובעצמך…."
"אבל אצלי זה מקרה אחר, זה לא עסק, אני רוצה לעשות את השליחות שלי אני רוצה לחזק אנשים, ללמד אותם תורה, להפיץ את היהדות.
אני בכלל לא רואה פה את טובתי" התפרץ.
"בטח שכן, זה מבחינתך הגשמה עצמית ואתה לא מצליח לראות את כל המחיר שכולם משלמים בשביל שתגיע אל היעד שלך.
בגלל זה אשתך מורידה לך את האורות האלה, כי הם באים ממקום לא מתוקן, מתוך מקום של גאווה שאתה תחזיר את האנשים האלה בתשובה, שאתה תחזק אותם, שבזכותך הם יהפכו להיות אנשים טובים" הסברתי.
"אז איך בעצם אני יכול לתקן את המקום הזה? רגע… אז זה פועל גם הפוך? " שאל עמית בסקרנות.
"בוודאי, הטרמוסטט מזהה שזו ירידה לתהום, לחוסר חיות ואז במצב תקין הטרמוסטט הזה מפעיל את הכוחות ההפוכים: מחזק את ההתלהבות, את היוזמה…עד שהנפש מגיעה לאיזון ורוגע נפשי.
"אז למה אצלי זה לא עובד? למה אני כל כך צריך להתאמץ הרבה פעמים כשאני מדוכא?" שאל עמית מתוסכל
"כי הטרמוסטט הזה יכול לעבוד רק כשהוא מתוקן.
הכח המאזן הזה קשור לקצה העליון כשאתה בעננים ולקצה התחתון כשאתה שבור.
כשהקצה העליון מקורו בגאווה, כשאתה בעננים מתוך משהו שאתה מרוויח ממנו לעצמך, מתוך משהו שאתה מתגאה שעשית, זה מקור גבוה לא מתוקן שבדרך כלל כשהוא לא מצליח להתממש, אז אתה אוטומטית נופל לעצבות, פשוט מתרסק למטה.
העצבות היא החלק הנמוך הלא מתוקן של הנפש.
בצורה הזו, אין לכח המאזן שום יכולת להביא את הנפש לאיזון ובריאות נפשית" הסברתי
"זה בעצם מה שטליה עושה?" שאל
"נכון מאוד, בגלל זה אתה גם מתרסק, כי המקום הגבוה שאתה נמצא בו הוא לא מתוקן ואז כאשר היא מנחיתה אותך אתה מתרסק"
"אז מה בעצם המקומות המתוקנים? את המקום הגבוה בנפש צריך במקום גאווה להחליף עם כח האמונה ואת המקום הנמוך בנפש צריך במקום העצבות להחליף עם כח השפלות" הסברתי
"ואיך עושים את זה????" שאל
"מייחסים את כל הדברים הטובים שאנחנו עושים לקב"ה.
זה לא אנחנו, זה לא בזכותנו, הכל מהקב"ה, הוא אחראי לכל הטוב שאני עושה ולא אני.
הדבר השני שחשוב מאוד לעשות זה להפוך את העצבות, את המקום המקולקל והנמוך של הנפש לשפלות.
ואיך עושים את זה?
מייחסים את כל הרע שאני עושה לעצמי, לא מאשימה אף אחד, לא מחפשת כל מיני גורמים חיצוניים, אני אחראית לכל הרע שלי, אני לא יותר טובה מאף אדם אפילו מהגרוע ביותר.
השפלות האמיתית מולידה שמחה בנפש.
תחושה של שחרור.
זה מקור השמחה האמיתי.
החיבור המתוקן הזה בין אמונה לשפלות יוצר את ההכנעה.
כאשר יש בשפלות היסודית מטען של אמונה בה' ואמונה בתורה, אז החיבור בין השפלות לאמונה יוצר אצלנו הכנעה בנפש.
אחרי שעברנו את התהליכים הנפשיים האלה והטרמוסטט מתחיל לעבוד, מתוך המקום הנמוך שאני נמצאת בו, אני יכולה להתחיל לעלות למעלה בצורה מתוקנת.
הטור נכתב בהשראת הספר נפש בריאה של הרב יצחק גינזבורג