רצוא ושוב בזוגיות

"חנה, אני מרגישה שכל כך רע לנו בזוגיות הזו, אני לא מבינה מה אנחנו עושים ביחד, אני מרגישה שאני לא מסוגלת לאהוב אותו, יש לי אפילו דחייה, אין לי שום נושא משותף איתו, דיברנו הרבה על פרידה בשבוע האחרון…." אמרה יהודית

"כן, אבל חנה, יש לנו הרבה תקופות שכיף לנו ביחד, יש לנו שותפות מצויינת, אנחנו מתפעלים בכבוד ובהצלחה את הבית, יש לנו הרבה רגעים של קרבה ותקופות שאנחנו מאוד נהנים אחד מהשני. 

בגלל זה החלטנו לחכות עם ההחלטה" הסביר מיד דניאל.

"כן, אבל אני מרגישה שהרע הרבה יותר חזק מהטוב, אז אולי אני צריכה להיות אמיצה וללכת עם מה שאני מרגישה…." המשיכה דניאל

"בואו נעשה סדר. 

כמובן שזו בחירה שלכם אם להתגרש או לא, אבל אני קודם רוצה להסביר לכם מה אני מזהה שחסר לכם פה - חסר את כח האיזון בקשר.

כאשר הכח המאזן קיים, אז אתם יכולים להיות בקשר בעליה גדולה, בהתרוממות, הרגשה שנועדתם אחד לשני, אתם שמחים אחד בשני מאוד ומנגד אתם יכולים גם להיות בירידה גדולה, בנפילה, בעצבות, במשבר, בספק מאוד גדול לגבי הקשר ואחר כך הכל מתאזן והקשר לא מזדעזע מזה.

אבל כשהכח המאזן לא קיים או כשהוא חלש, אז מתחילות הבעיות בקשר שלא יכול לשאת את התנודות האלה וזה מאלץ אתכם להישאר בטווח קצר של תנודות בזוגיות, מחייב אתכם להיות כל הזמן במצב רגוע ויציב כמה שיותר, אחרת, כשאתם פוגשים את המקומות הקיצוניים, אתם לא יכולים לשאת אותם.

ככל שהכח המאזן בקשר חזק יותר, ככה אתם יכולים להרשות לעצמכם לפרוץ לכל הכיוונים ובעוצמה כי אתם סומכים על חוזק הקשר, שהוא לא יתפרק ולא יזדעזע מזה.

התנועה החיובית שאתם מרגישים היא התשוקה הזו להתאחד אחד עם השני, לצאת מכל המסגרות והגבולות שלכם, זה רצון הנשמה להסתלק מהגוף ולהתאחד.

התנועה השלילית שאתם מרגישים, זה הרתיעה מתוך דאגה טבעית שאתם הולכים לאבד את חייכם.

כשאין כח מאזן, התנועות הופכות להיות מאוד קיצוניות והדבר הזה עלול להפוך למעין פיצול אישיות בתוך הקשר, זה מצב של תוהו.

יש 3 שלבים לתיקון הנפילה בקשר: 

שלב ההכנעה - כשבני הזוג שבים למקום הגבוה שממנו נפלו והתרסקו .

שלב ההבדלה - בני הזוג מבינים שהמקום הגבוה שאליו  הגיעו אינו מקומם (גם אם המקום גבוה) ואז זה מאפשר להם לחזור למקומם האמיתי המאוזן.

שלב ההמתקה - בני הזוג מרגישים ומבינים שהם חיפשו את האחדות המוחלטת ובגלל זה הלב שלהם רץ כל כך גבוה למעלה ועל מנת באמת למצוא את האחדות המושלמת, עליהם לשוב למטה ולמצוא את האחדות הזו בתוך השגרה היום יומית, בתוך המשימות השוטפות, בתוך האפרוריות. זו הגרסה המתוקנת.

"אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך" (תהילים קלט, ח)

כשאתם רוצים להרגיש עליה בקשר ואתם מגיעים למצב כל כך שמח וטוב בקשר שלכם,  הרגשה של אורות, להרגיש בשמיים, להיות ב"עננים", אז עבודת הנפש שלכם היא לדעת שהקב"ה מכם והלאה.

עליכם לדעת, שאם השאיפה שלכם לשמור על המערכת הקיצונית הזו - זכרו, שהקב"ה מכם והלאה, שלא "תעופו" על עצמכם.

לעומת זאת, במצב של ירידה לשאול, למקום כל כך קשה ושבור בזוגיות, כשאתם במשבר, העבודה שלכם היא לגלות שהשם הוא שם ממש. 

הקב"ה נמצא אתכם בתחתית לא משנה כמה נמוך ירדתם.

כשאדם נמצא על ערש דווי, השכינה נמצאת עימו.

דווקא בעבודת העלייה - אם אסק שמיים, ישנה סכנת נפילה, ברגע שנדמה לכם שהבנתם את העניין והגעתם אל היעד אז אתם נופלים מיד, המודעות של "שם אתה" - היא זו המשמרת את השאיפה כלפי מעלה - מאפשרת להתמיד בעליה.


הטור נכתב בהשראת הספר נפש בריאה של הרב יצחק גינזבורג בשיתוף עם אישי

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.